אנדומטריוזיס זו מחלה גינקולוגית שעד לא מזמן רק מעטים הכירו את השם שלה על אף שהיא תוקפת כ-10% אחוז מנערות ונשים בגיל הפוריות. גם היום היא מפגישה אותי עם מטופלות שמגיעות מיואשות וכואבות, אחרי אינספור בדיקות ומפגשים עם רופאים ששולחים אותן למצוא מזור ברפואת הנפש.

מדובר במחלה גינקולוגית כרונית, דלקתית, תלוית אסטרוגן שאת השם שלה היא חייבת ל-אנדומטריום, רירית הרחם, זו שבסוף כל מחזור מתמוטטת ויוצאת החוצה מהגוף. 

אצל הסובלות מאנדומטריוזיס תאים הדומים לאלה של הרירית גדלים באזורים שמחוץ לרחם, כמו החצוצרות, השחלות או באזורים אחרים בחלל הבטן, באגן הנשי ובמקרי קיצון גם במערכת העיכול.

צמיחת הרירית מחוץ לרחם מזמנת לסובלות ממנה אוסף נורא של תופעות לוואי – הווסת מלווה בצרחת כאב חד, כזה המקרין לרגליים והאגן, בחלק מהמקרים הופכים הכאבים באגן לכרוניים, הפרעות בלתי מוסברות במערכת העיכול, כאבים במתן שתן, עייפות כרונית או מצב רוח ירוד. כל התופעות האלה או רק חלק מהן מצריכות בירור. כי מעבר לסבל הכרוך במחלה, הזנחה שלה יכולה להסב נזק של ממש לאיברים הפנימיים בהם היא פוגעת ועד לפגיעה בפריון. 

ברוב המקרים מופיעה המחלה אצל נשים עם היסטוריה המשפחתית. אנחנו גם יודעים שבקרב נשים עם אנדומטריוזיס קיימת שכיחות יתר למחלות אוטואימוניות כמו למשל, אסטמה, אלרגיה, פיברומיאלגיה, תת פעילות של בלוטת התריס, ועוד.

עד לפני מספר שנים ניתן היה לאבחן את המחלה רק בניתוח לפרוסקופי. בשנים האחרונות התפתחה שיטה סונוגרפית לאיתור נגעי האנדומטריוזיס העמוק. שיטה ייחודית זאת מאתרת בצורה מדויקת את הנגעים העמוקים וחוסכת את הצורך בניתוח לשם אבחנה. 

הטיפול מתחלק בעיקר לטיפול ניתוחי או לטיפול תרופתי בו לקיחה ברצף של גלולות נגד הריון מונעת ביוץ, טיפול הנחשב לקו ראשון של טיפול במחלה. 

כאשר הטיפול התרופתי נכשל או שהדימום גרם לציסטה שחלתית גדולה מתבצע ניתוח לפרוסקופי שמבוצע על ידי החדרת סיב אופטי דרך הטבור אל תוך האגן ובעזרת מיכשור מיוחד מסירים את הנגעים.

אולי אנדומטריוזיס זה שם שקשה לזכור אבל אם תלכו לרופא מומחה הוא ידע בקלות לאבחן אותה, לטפל בכן ולהקל משמעותית על איכות החיים.